המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה

המפלגה הסוציאל־דמוקרטית של גרמניה (בגרמנית: SPD - Sozialdemokratische Partei Deutschlands, מוכרת בראשי התיבות הנהגים "אֵס פֵּה דֵה") היא מפלגת השלטון בגרמניה, המפלגה הוותיקה ביותר בגרמניה הפעילה עדיין כיום, ואחת הגדולות והוותיקות בעולם. בשנת 2013 ציינה 150 שנה לייסודה, כשבשורותיה יותר מ-600,000 חברים. מפלגה זו היא הגדולה ביותר בגרמניה. שורשי המפלגה בתנועת העבודה הגרמנית, ובעבר נטתה יותר לאידאולוגיה הסוציאליסטית, והיא עדיין חברה באינטרנציונל הסוציאליסטי, כמו גם במפלגת הגג האירופית מפלגת הסוציאליסטים האירופאים.

המפלגה שימשה בתחילת קיומה כקולה של תנועת הפועלים הגרמנית, ובימי הקיסרות הגרמנית הייתה לעיתים המפלגה החזקה ביותר ברייכסטאג, ויצרה מנגנון מסועף של "מדינה בתוך מדינה". לאחר התבוסה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה ב-1918 הייתה המפלגה בין מקימיה של רפובליקת ויימאר, כאשר איש המפלגה, פרידריך אברט, היה לנשיאה הראשון של הרפובליקה.

בימי הרייך השלישי נאסרה פעולתה, אך לאחר מלחמת העולם השנייה פעלה במערב גרמניה, בראשות אישים בולטים כווילי ברנדט והלמוט שמידט אשר שימשו במשרת הקנצלר. לאחר איחוד גרמניה היה גרהרד שרדר לקאנצלר הראשון מטעם המפלגה בגרמניה המאוחדת, אולם הוא איבד את משרתו בבחירות בשנת 2005.

בשנות ה-70 של המאה ה-20 יצאה המפלגה בתוכנית הסוציאליסטית "מכונית לכל פועל" שמטרתה לשפר את תנאי הרווחה של האוכלוסייה הפחות מבוססת בגרמניה, ובזכותה זכתה בבחירות בהישג חסר תקדים אולם התוכנית לא יצאה לפועל מעולם.

תחת מנהיגותו של גרהרד שרדר אימצה המפלגה מספר מאפיינים ליברליים בעודה מחויבת לעקרונות הסוציאל־דמוקרטיה. בשנים 2005-2009 הייתה המפלגה שותפה בקואליציה עם המפלגה הנוצרית-דמוקרטית, אשר בראשה עמדה הקאנצלרית המכהנת באותה התקופה אנגלה מרקל. בשל תוצאתן הצמודה של הבחירות, ניתן היה לראות במפלגה חברה שוות כוח כמעט למפלגתה של מרקל בממשלת גרמניה.

בבחירות בשנת 2009 ספגה המפלגה מפלה קשה וזכתה ב-23% בלבד מקולות הבוחרים, מה שהביא אותה לתוצאה הנמוכה יותר בעידן הנוכחי. בבחירות שנערכו בספטמבר 2013, המפלגה התחזקה במעט, ואחריהן התנהל משא ומתן לגבי הצטרפותה לממשלתה של אנגלה מרקל. בתום משא ומתן ארוך ולא פשוט הצטרפה המפלגה הסוציאל־דמוקרטית (SPD) לקואליציה גדולה שנייה תחת הנהגתה של הקנצלרית אנגלה מרקל.

בשנת 2021 זכתה המפלגה בבחירות ומרכיבה מאז את הממשלה עם הקבינט של שולץ בראשות אולף שולץ בתפקיד קאנצלר גרמניה. באדיבות וויקיפדיה